#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כתוב, מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה:<br>1. מה החילוק (רבי אחא, רבי בא, רבי יוסי)?<br>2. מי הם אלו שיש להם את הפטור הנ""ל? ומי יש לו פטור יותר מזה (רבי יוחנן בשם רשב""י, רבי יוחנן על דעתו)?<br>3. כותבי ספרים תפילין ומזוזות האם מפסיקין לק""ש ותפלה (ת""ק, רבי חנינא בר עקביא)?<br>4. האם אין רשב""י מודה שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב?<br>5. הרי מבואר במשנה ""הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה"", משמע שבזמן ק""ש תורה יותר (ג' מהלכים - מהלך א', רבי יודן, רבי אבא מרי)?"	"1. רבי אחא - קרית שמע - חיוב דאורייתא. תפילה - אינה חיוב מדאורייתא. רבי בא - ק""ש - זמנה קבוע [מהתורה - בלילה עד חצות וביום עד ג' שעות], תפילה - אין זמנה קבוע [שבלילה כל הלילה, ביום עד חצות, ובמנחה עד הערב]. רבי יוסי - ק""ש - אינה צריכה כוונה [אע""פ שג' פסוקים ראושנים צריכים כוונה, הם רק קצת], תפילה - צריכה כוונה. <br>2. רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי - כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. וזה כדעתו - שאמר שאם היה על הר סיני בשעה שקבלו את התורה, היה מבקש ב' פיות, פה לתורה ופה לשאר דברים [כולל תפילה]. ואח""כ אמר, מה אם פה אחד א""א העולם להתקיים מחמת הלשון הרע, ודאי שב' פיות לא היה העולם מתקיים. <br>רבי יוחנן על עצמו - כגון אנו שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה [שמתבטלים לאומנות] אפילו לתפלה אנו מפסיקין. וזה כדעתו - שהלואי שיתפלל אדם כל היום, שאין תפילה מפסדת.<br>3. ת""ק - מפסיקין לק""ש ואין מפסיקין לתפילה. רבי חנינא בן עקביא - כשם שמפסיקין לק""ש כך מפסיקין לתפילה ולתפילין ולשאר כל מצותיה של תורה [וזה כדעת רבי יוחנן]. <br>4. לא יתכן לומר כך, שהרי הלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא. ואמר רבי יוחנן שהלמד שלא לעשות נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. אלא טעמו של רשב""י, שק""ש ותפלה הם שינון, וע""ז התורה גובר. <br>5. מהלך א' - לרשב""י - גם בזמן ק""ש תורה וק""ש אותו דבר. רבי יודן - דוקא לרשב""י ע""י שהיה תדיר בד""ת לפיכך אינה חביבה יותר מד""ת. רבי אבא מרי - הכוונה באחר זהמנה הוא ""כאדם שהוא קורא בתורה"" שבזמנה הוא כעוסק במשנה, ורשב""י היה עוסק במשנה. וכדברי רשב""י שהעוסק במקרא מידה ואינה מידה [שיכול ללמוד משנה שיותר חשוב]. לרבנן - מקרא ומשנה אותו דבר, ולכן פירשו המשנה שבעונה יותר מתורה."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מאימתי/דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. איך יקראו ק""ש בערב ובבוקר (ב""ש, ב""ה)?<br>2. מה לומדים ב""ה מהפסוק של ב""ש?<br>3. מה היה המעשה עם ראב""ע ורבי ישמעאל בענין זה?"	"1. ב""ש - בערב כל אדם יטו ויקרו ובבוקר יעמדו, שנאמר ""בשכבך ובקומך"" [בשכיבה ובעמידה]. ב""ה - כל אדם קורין כדרכן שנאמר ""בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך"" [אפילו בהליכה], וזה שנאמר ""בשכבך ובקומך"", הכוונה בשעה שבני אדם שוכבין ובשעה שבני אדם עומדים.<br>2. בשבתך בביתך - פרט לעוסקים במצות, ובלכתך בדרך - פרט לחתן. <br>3. הם היו במקום אחד, וראב""ע היה מוטה ורבי ישמעאל היה זקוף, הגיע זמן ק""ש - נזקף ראב""ע והטה רבי ישמעאל, אמר ראב""ע לרבי ישמעאל אומר לאחד מן השוק מה לך זקנך מגודל והוא אומר יהיה כנגד המשחיתים, אני שהייתי מוטה נזקפתי ואתה שהיית זקוף הטית. ענה רבי ישמעאל - אתה נזקפת כדברי ב""ש ואני הטיתי כדברי ב""ה. ועוד - שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי ב""ש."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מאימתי/דף יא		
